מוח

איך המדיה החברתית משפיעה על המוח

AsapSCIENCE הוא ערוץ יוטיוב מוביל של הקנדים מיטשל מופיט וגרגורי בראון. הערוץ מעלה סרטונים הקשורים למדע. נכון לחודש נובמבר 2018 ערוץ היוטיוב צבר 8,253,384 מנויים ו- 1,132,932,298 צפיות. הסרטון הפעם על השפעת המדיה החברתית על המוח שלנו. תרגום לעברית: Nitsan Even.

איך האוכל שאנחנו אוכלים משפיע על המוח | TED-Ed

Ted-Ed היא פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או מ-YouTube וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים. הסרטון הנוכחי מסביר מה ההשפעה של האוכל שאנחנו אוכלים על מוחנו. תרגום לעברית: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers.

מה יהרוג את תאי המוח שלכם?

AsapSCIENCE הוא ערוץ יוטיוב מוביל של הקנדים מיטשל מופיט וגרגורי בראון. הערוץ מעלה סרטונים הקשורים למדע. נכון לחודש נובמבר 2018 ערוץ היוטיוב צבר 8,272,219 מנויים ו- 1,139,087,344 צפיות. הסרטון הפעם על תאי המוח שלנו ועל מה שהורג אותם. תרגום לעברית: Nitsan Even.

המשרה אינה לבני אנוש

המשרה אינה לבני אנוש. CGP Grey הנו ערוץ יוטיוב אמריקאי-אירי המעלה סרטונים חינוכיים בנושאים רבים, בין היתר פוליטיקה, גאוגרפיה, כלכלה, היסטוריה ותרבות. נכון לחודש אוגוסט 2018 הערוץ צבר 3,496,771 מנויים ו-372,027,636 צפיות. הסרטון הפעם על הרובוטים המחליפים אותנו בתחומים רבים. תרגום לעברית: Amnon Sadeh

בעבר כל בני-האדם היו צריכים לצוד או ללקט כדי לשרוד. ממצב בו כל אחד צריך להכין מזון עברנו לחקלאות מודרנית שבה כמעט אף אחד לא צריך להכין מזון. ועדיין יש לנו שפע. וזה לא רק בחקלאות, בילינו את אלפי השנים האחרונות בבניית כלים להפחתת עבודה פיזית מכל סוג וזה מצב טוב יותר עבור כולם, כך כלכלות גדלות ורמת החיים עולה. אבל תוך כדי ההתקדמות האנושית, הרובוטים הגיעו לחיינו. אין זה מדע בדיוני, יש כמות מפחידה של עבודת אוטומציה במעבדות ומפעלים ברחבי העולם. כבר עברנו מהפכות כלכליות בעבר, אך מהפכת הרובוטים היא שונה. מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין דיברו בכנס של קרן ההון סיכון 'קוסלה' על הסימנים לכך שאנחנו בדרך לעולם שבו מכונות יוכלו לחשוב בהיגיון ולעשות דברים יותר טוב מאיתנו. לטענתם, כל העבודות, מפשוטה מאוד ועד עבודה מורכבת יוכל להיות מוחלפות על ידי מכונות. לפי פייג' וברין, כשרוב המקצועות יוחלפו על ידי רובוטים נמצא את עצמנו חיים בעולם של שפע ומי אמר בעצם שכולם צריכים לעבוד? אבל עדיין זה מפחיד ועובדים בעולם כולו מוטרדים מכך שרובוטים יתפסו את מקום העבודה שלהם ויהפכו אותם למובטלים.

לפי מחקר של חברת הייעוץ והאסטרטגיה העולמית מקינזי שיעור העיסוקים שיכולים להיות אוטומטיים לחלוטין באמצעות הטכנולוגיה הקיימת כיום הוא למעשה קטן מחמישה אחוזים. אך לצד זאת המחקר בחן יותר מ-2,000 פעילויות עבודה וכימת את הכדאיות הטכנית של אוטומציה של כל אחת מהן. המסקנה היא שגם אם עיסוקים שלמים אינם יכולים להיות אוטומטיים, האוטומציה החלקית (שבה רק חלק מהפעילויות המרכיבות עיסוק או מקצוע הן אוטומטיות) תשפיע כמעט על כל העיסוקים במידה רבה יותר או פחות. כלומר, בהרבה מהמקרים נראה שהרובוטים והאוטומציה לא מותאמים להחליף לחלוטין עובדים אנושיים, אלא רק לקחת מקטעים מסוימים מתהליך הייצור או ההפצה. בעוד חלק נרחב מה"מיקרו פעולות" שעושה כל עובד אכן יכולות להיות מוחלפות ע"י מכונה, ברוב המקרים עדיין נדרש עובד אנושי בסביבה, לקבל החלטות, לפקח או לעשות פעולות שדורשות יכולות חשיבה מורכבות יותר.

הסרטון אינו אומר שאוטומציה היא דבר רע אלא שהיא בלתי נמנעת. היא כלי לייצר שפע במעט מאמץ. אבל אנחנו צריכים להתחיל לחשוב עכשיו מה לעשות כאשר חלקים גדולים מהאוכלוסייה יהיו מובטלים – שלא באשמתם. מה נעשה בעתיד שבו מרבית המשרות לא תהיינה פתוחות לבני אנוש?

אלכס גנדלר: למה פילים לעולם לא שוכחים? Ted-Ed

Ted-Ed היא פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים. הסרטון הנוכחי בודק איך הפיל זוכר כל כך טוב? הזיכרון של הפיל (Elephant's memory) הוא אחד הדברים המרשימים בטבע, משם גם נגזר הביטוי "זיכרון של פיל". תרגום: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

ככל שאנחנו לומדים יותר על פילים, כך נראה שהזיכרון המרשים שלהם הוא רק פן אחד של תבונה מדהימה שהופכת אותם לאחת מהחיות הכי חברתיות. בניגוד להרבה פתגמים, זה על הזיכרון של הפילים הוא מדוייק מדעית. הצצה לתוך ראשם של הפילים מאפשרת להבין את התופעה, הפילים הם בעלי המוח הגדול ביותר מחיות היבשה, והיחס בין מסת הגוף למסת המוח שלהם מרשים ודומה להפליא למוח האנושי, השילוב הנדיר בין זיכרון ופתרון בעיות יכול להסביר כמה מההתנהגויות הכי חכמות של פילים, אבל זה לא מסביר כמה מהדברים שאנחנו רק מתחילים ללמוד על החיים המנטליים שלהם. פילים מתקשרים בשימוש בהכל, מסימני גוף וקולות, לרעמים אינפרא אדומים שיכולים להשמע במרחק קילומטרים. וההבנה שלהם של תחביר מציעה שיש להם שפה ודקדוק משלהם, חוש זה של שפה אולי אפילו הולך מעבר לתקשורת בסיסית. פילים יוצרים אומנות על ידי בחירה זהירה ושילוב של צבעים ואלמנטים שונים, הם גם יכולים לזהות צלילים שונים של מוזיקה וליצור מחדש מלודיות. הדבר הכי מדהים בנוגע לפילים זה חוש האמפתיה שלהם, הפילים הן חיות אינטיליגנטיות ורגישות, הטיפול של האנושות בפילים לא משקף את זה, באסיה הפילים סובלים מהרס אזורי מחיה באסיה, באפריקה הם ניצודים בשל השנהב שלהם ובמקומות רבים ברחבי העולם חיים בשבי.

 

 

האם המדע יכול לשפר את חיי המין שלך?

AsapSCIENCE הוא ערוץ יוטיוב מוביל של הקנדים מיטשל מופיט וגרגורי בראון. הערוץ מעלה סרטונים הקשורים למדע. נכון לחודש נובמבר 2018 ערוץ היוטיוב צבר 8,272,219 מנויים ו- 1,139,087,344 צפיות. בסרטון הפעם – האם המדע יכול לשפר את חיי המין שלנו?

הערוץ הוקם על ידי מיטצ'ל מופיט (Mitchell Moffit) וגרגורי בראון (Gregory Brown) כדרך להישאר מחוברים לקהילת המדע לאחר שסיימו ללמוד באוניברסיטה, וכדי לתת השראה לאחרים להצטרף אליהם לאהבתם של למידה ומדע. מטרת הערוץ היא לגרום למדע להיראות כדבר כיפי ונגיש לכולם, על ידי שאילת שאלות והעלאת בעיות בדרך שונה מהרגיל. הערוץ מעלה כל שבוע סרטונים. לשניים קיים גם ערוץ שנקרא גרג ומיטץ', בו הם מדברים על בעיות בלי קשר למדע. מופיט ובראון הם הומואים מוצהרים, זוג, שהכירו בזמן שלמדו ביחד באוניברסיטת גואלף, השניים הודיעו על הזוגיות שלהם בפומבי בשנת 2014, שנתיים לאחר שפתחו את הערוץ, בתגובה לתגובות הומופוביות ובמטרה להוות דוגמא לצעירים גאים, המתעניינים במדע. במרץ 2017, הערוץ העלה סרטון בנושא קיום אלוהי, בו שאלו האם אפשר להוכיח קיום אלוהי דרך שימוש במדע, כותרת הסרטון " האם מדע יכול להוכיח את הקיום של אלוהים"? הסרטון זכה להרבה מחלוקת וקיבל את אחוז ה"לא אהבתי" (Dislike) הגדול ביותר של הערוץ, 44 אחוז. החל מחודש נובמבר 2017, לשני הערוצים ביחד, יותר מ -7 מיליון משתמשים רשומים. בסרטון הנוכחי, שואלים, האם המדע יכול לשפר את חיי המין?

האם המציאות אמיתית? טיעון הסימולציה

ערוץ היו טיוב הגרמני Kurzgesagt – In a Nutshell (העיקר בְּקִצּוּר) שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטונים חינוכיים מצוירים, בדרך כלל בנושאים מדעיים, כדוגמת המפץ הגדול וגם בנושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או ניהיליזם אופטימי. נכון לחודש יוני 2018 הערוץ צבר 6,338,697 מנויים ו- 428,946,068 צפיות. בסרטון הפעם, הסימולציה – נסיון לחקור את הטבע האמיתי של המציאות.

סימולציה (או הדמיה) היא חיקוי של מציאות מורכבת באמצעות מודל מתאים. מטרת הסימולציה היא לייצג מאפיינים מסוימים בהתנהגותה שלמערכת, למטרות שונות, כגון: בידור, לימוד והסבר, בדיקת מערכות בטרם ייושמו בפועל, קבלת תחזיות על התנהגות מערכות, אימון משתמשים עתידיים במערכת המדומה, ועוד. סימולציה מוכרת מזה מאות שנים. כך למשל השתמשו מצביאים רבים בסימולציה (כאשר משטח כגון ארגז חול מייצג את השטח, וכלים שונים מייצגים את הכוחות הלוחמים) כדי לתכנן את קרבות עתידיים. במהלך המאה ה-20 התפתח תחום הסימולציה באופן משמעותי עם הופעת מודלים מתמטיים מחד גיסא ואפשרות השימוש במחשב מאידך גיסא. בכימיה, פיזיקה ומדעים מדויקים אחרים, משתמשים בסימולציה כדי לגלות כיצד יתנהגו מערכות מסוימות במצבים שונים. מרבית המחקר ה"מעשי" בנוגע לראשית היקום, למשל, מתבסס על הדמיות שונות של המפץ הגדול. סימולציות של מערכות פיזיקליות משמשת גם בפיתוח נשק גרעיני. אפשרות השימוש במחשבים כדי לדמות ביקוע גרעיני הובילה להגבלות ייצוא שונות על רכיבי מחשב מצד ממשלת ארצות הברית. במדע המטאורולוגיה נעשה שימוש יומיומי בסימולציות במטרה לחזות באופן מדויק ככל האפשר את מזג האוויר. (לקוח מויקיפדיה)

כמה שווה הגוף שלך?

AsapSCIENCE הוא ערוץ יוטיוב מוביל של הקנדים מיטשל מופיט וגרגורי בראון. הערוץ מעלה סרטונים הקשורים למדע. נכון לחודש נובמבר 2018 ערוץ היוטיוב צבר 8,272,219 מנויים ו- 1,139,087,344 צפיות. בסרטון הפעם – כמה שווה הגוף שלנו?

גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים. תאים אלה, המהווים את יחידות החיים הבסיסיות, פועלים יחד ובצורה מבוקרת על מנת לקיים את עצמם ואת המערכת הגדולה אליה הם שייכים, גוף האדם. לבד מהתאים השונים, מורכב גוף האדם מנוזל החוץ – תאי ומהמשתית החוץ – תאית (באנגלית extracellular matrix) העשויה מחלבונים שונים (חלקם מחוברים לסוכרים מורכבים) ומינרלים. תאי הגוף מאורגנים כרקמות שונות – רקמת עצב, רקמת שריר, רקמת חיבור ורקמת אפיתל, המרכיבות את איברי הגוף. התפתחות גוף האדם היא תוצאה של תהליכים התפתחותיים מתמשכים המתרחשים בגוף האדם במשך כל ימי חייו, מרגע ההפריה ועד רגע המיתה. התפתחות גוף האדם מכוונת על ידי הגנום והשפעות סביבתיות. התפתחות גוף האדם נחקרת בתחום הביולוגיה ההתפתחותית, ענף בביולוגיה העוסק בחקר ההתפתחות הביולוגית של כלל הייצורים החיים מרגע היווצרם ועד לרגע מותם וכן ברפואה. גוף האדם מחולק למערכות גוף רבות ושונות. כל מערכת מורכבת מאיברים שהם קבוצה של רקמות הפועלות באמצעות מערכת מווסתת – מערכת העצבים המרכזית והמערכת ההורמונאלית. (לקוח מויקיפדיה) בסרטון הנוכחי של ערוץ היוטיוב "AsapScience" – כמה שווה הגוף שלנו?

הרב זקס על "השותפות הגדולה"

"השותפות הגדולה" – הרב פרופסור לורד יעקב צבי [שם לועזי: יונתן הנרי] זקסהברון זקס הוא הוגה דתי בריטי, כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013. ב-2005 הוענק לו תואר אבירות, וב-2009 צורף לבית הלורדים בתואר הברון זקס מאולדגייט. (ויקיפדיה). ערוץ היוטיוב של הרב יונתן זקס מעלה סרטונים בנושא דת ויהדות וגם בנושאים חברתיים עולמיים. נכון למאי 2018 הערוץ צבר 11,863 מנויים ו- 1,943,398 צפיות. בסרטון הפעם על הקשר בין הדת ומדע.

הרב פרופסור לורד יעקב צבי [שם לועזי: יונתן הנריזקס, הברון זקס (אנגלית: Jonathan Henry Sacks, Baron Sacks), נולד ב-8 במרץ1948 הוא הוגה דתי בריטי, כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013. ב-2005 הוענק לו תואר אבירות, וב-2009 צורף לבית הלורדים בתואר הברון זקס מאולדגייט. הוא פעיל בדיאלוג בין-דתי בממלכה ועוסק בחשיבותה של האמונה היהודית בעולם המודרני, נושא שעליו חיבר ספרים רבים. מאז פרישתו מתפקיד הרב הראשי הוא משמש כפרופסור בקינגס קולג' לונדון, באוניברסיטת ניו יורק ובישיבה יוניברסיטי. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת קיימברידג' ודוקטורט מקינגס קולג' לונדון. הרב זקס החליף את הרב לורד יעקובוביץ בשנת 1991, כרב הראשי של בריטניה. הוא שם דגש בתפקיד זה על החינוך היהודי. ייעץ לג'ון מייג'ור, טוני בלייר וגורדון בראון. לרב זקס קשרים טובים גם בבית המלוכה הבריטי, בפרט עם צ'ארלס, נסיך ויילס. ביולי 2009 הוכתר בתואר הברון זקס מאלדגייט, והוענק לו מושב לכל חייו בבית הלורדים הבריטי. (לקוח מויקיפדיה) בסרטון הנוכחי, מדבר על "השותפות הגדולה".

מה אתם שומעים, "יאני" או "לורל" | נפתר בעזרת המדע

AsapSCIENCE הוא ערוץ יוטיוב מוביל של הקנדים מיטשל מופיט וגרגורי בראון. הערוץ מעלה סרטונים הקשורים למדע. נכון לחודש נובמבר 2018 ערוץ היוטיוב צבר 8,272,219 מנויים ו- 1,139,087,344 צפיות. בסרטון הפעם – ההסבר המדעי לשאלה שהסעירה לאחרונה את הרשת לאחר שהבלוגרית האמריקאית קלואי פלדמן פירסמה באינסטגרם קובץ אודיו ושאלה  "מה אתם שומעים: יאני או לורל?". ("Yanny or "Laurel"), מסתבר שחלק מאתנו שומעים "לורל" ואחרים שומעים "יאני".

כמו בתחומים אחרים בהם האנושות הולכת ומסתעפת, מסתבר כי גם הדילמה הזו כבר מעוררת מלחמת עולמות. אחד הגולשים ששמעו "לורל" כבר הכריז שכל מי שטוען כי שמע "יאני" הוא שקרן מנוול. "הם אומרים שהם שומעים 'יאני' רק כדי למשוך תשומת לב" הוא הסביר. בתגובות אחרות סיפרו גולשים כי הם שומעים מילה אחת למשך זמן מסוים, ומעט זמן לאחר מכן הם שומעים את את המילה האחרת, או את שניהן יחד. בינתיים הסוגיה הנפיצה הגיעה עד למסדרונות האקדמיה. ד"ר ג'ודי קרימן, חוקרת קול מאוניברסיטת קליפורניה, התראיינה ברדיו האזורי ותיארה כי "הדפוסים האקוסטיים של שמיעת שתי המילים נמצאים בדיוק באמצע הדרך של שניהן". ובלשון בני אדם, האנרגיה שמופקת בהשמעת הצליל "לה" זהה לזו המופקת בצליל "יה" וכן הלאה בכל מילה. כך יש מי שמוחו מפרש את הצלילים בתור "לורל" ויש מי שמוחו מפרש את הצלילים בתור "יאני". (לקוח מכתבה של העיתון "ישראל היום")

האם המוח נשאר פעיל אחרי המוות? נכון או לא נכון #43

 ערוץ היוטיוב Dr Nozman של ג'רמן אוליוורי (Germain O'Livry) מעלה סרטונים מדעיים וניסויים בצורה קלילה וברורה. נכון למאי 2018 הערוץ צבר 2,647,725 מנויים ו- 355,910,129 צפיות. הסרטון הפעם מנסה לענות על השאלה אם המוח נשאר פעיל אחרי המוות. עזרה בכתיבה ובעריכה: ערוץ Pikup / תרגום לעברית: Nitsan Even

מוח הוא האיבר הראשי במערכת העצבים, המצוי בגופם של בעלי חיים מפותחים. הוא מבקר ומתאם את הפעילות של מערכות הגוף השונות. תפקידו של המוח הוא לקבל מידע ממערכות החוש, לעבד אותו, ולהשתמש בו על מנת לנהל את התנהגותו של בעל החיים המפותח. המוח הוא בבסיס שלו איבר לניתוב ועיבוד של מידע. הוא מקבל מידע חושי (קלט) על גירויים בסביבה ועל מצבן של מערכות הגוף, ומוציא פקודות (פלט) שמועברות לאיברי הגוף ומווסתות את פעילותם. צורת עיבוד המידע במוח מאפשרת לבעל החיים להתאים את עצמו לסביבה ולשפר את התגובות העתידיות לגירויים, בעזרת תהליכים של למידה. כאשר אורגניזם לומד דבר מה, ניתן למצוא ביטוי ללמידה זו בשינויים שונים החלים במוחו. אזכור למילה "מוח" נמצא כבר לפני אלפי שנים בכתב חרטומים (צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה). עם זאת, במשך שנים רבות מתחילת ההיסטוריה האנושית לא היה ידוע על חשיבותו של המוח כאיבר האחראי לתודעה ולחשיבה ולמרכזה הביולוגי של החוויה האנושית. (לקוח מויקיפדיה)

האם אתם חכמים יותר מהממוצע?

SciShow הנו ערוץ יוטיוב המעלה סרטונים מדעיים, מנחי הערוץ הם האנק גרין המוכר גם מערוצי היוטיוב CrashCourse קראש קורס (קורס זריז) ו- Vlogbrothers ומיכאל אראנדה. נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 4,905,497 מנויים ו-836,832,944 צפיות. אם יצא לכם לתהות איך המוח שלכם בהשוואה לסובבים אתכם אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא, האם אתם חכמים מהממוצע?

מהי חוכמה? חוכמה היא תכונה המתבטאת בהבנה מהירה יחסית לאחרים, והיכולת לנתח דברים מסובכים ולהגיע למסקנות הנכונות. הגדרות נוספות של חכמה מדגישות את חשיבות היישום הנכון בפעולה של ניסיון וידע צבורים; את היכולת להתחשב בגורמים שונים ובמסלולי פעולה אפשריים שונים ולברור מתוכם את המסלול המיטבי. הקשר בין חכמה לניסיון הוביל לקישור מסורתי של החכמה כתכונה מאפיינת של גיל מבוגר. אדם יוגדר חכם, בדרך כלל, במידה והוא מבין ומנתח במהירות רבה יחסית לקבוצת הייחוס שלו, בתחום המדובר. תכונה הנחשבת לעיתים תכופות לקרובה או מקושרת לחוכמה היא הגאונות – היכולת האנושית לבצע משימות מסוימות במיומנות רבה מאוד. אף שחלק מן הגאונים הם גם חכמים, אין קשר הכרחי בין התכונות. כך, לדוגמה, אדם הנחשב גאון בתחום מקצועי מסוים כמו ציורשירה או מוזיקה, לא ייחשב בהכרח לחכם בתחומים שאינם קשורים בתחום מיומנותו החריגה כמו ניהול ענייני משק ביתו, יחסיו עם בני אדם אחרים, הבנת מצבו ומגבלותיו, וכן הלאה. (לקוח מויקיפדיה)

השערת האפס

טום סקוט הבריטי (נולד ב- 1984) הוא מחנך, מפתח ויוטיובר. הסרטונים שלו עוסקים בידע והעשרה הקשורים למקומות בעולם. נכון לחודש דצמבר 2018 הערוץ צבר 1,430,886 מנויים ו- 274,594,610 צפיות. תוכלו למצוא את טום סקוט       ב – http://tomscott.com בטוויטר ב – http://twitter.com/tomscott בפייסבוק ב- http://facebook.com/tomscott ובאינסטגרם – tomscottgo  בסרטון הנוכחי טום בודק אם ממשקי מוח-מחשב יכולים לפעול בסביבות קיצוניות, כמו למשל בחלל ולוודא שחוסר המשקל לא משפיע במעבר האותות. תרגום לעברית: אדם צחור.

השערת האפס – בסטטיסטיקה, בדיקת השערות הוא הליך המשתמש בנתוני מדגם כדי להחליט אם לדחות או לא לדחות השערה נתונה. הבדיקה מכריעה בין שתי השערות לגבי ההתפלגות ממנה נלקח המדגם: השערת האפס (H0) שהיא לרוב ההשערה השמרנית אותה מנסים לדחות, והשערה אלטרנטיבית (H1). לרוב, ההשערה האלטרנטיבית מגדירה את קיום התופעה אותה מנסים להוכיח ודחיית "H0" מוכיחה אותה ברמת מובהקות ידועה. מבחנים סטטיסטיים רבים עוסקים בבדיקת השערות אודות תכונות של ההתפלגות של משתנים מקריים. הנה כמה דוגמאות: מבחן Z – בחינת השערות אודות התוחלת של משתנה אקראי נורמלי בעל שונות ידועה. למשל, אם נניח שגובה של בני אדם הוא משתנה אקראי נורמלי, ונניח שהשונות שלו ידועה לנו, אז בדיקה האם ממוצע הגובה במדינה אחת שונה מזה של מדינה אחרת תתבצע בעזרת מבחן z. מבחן T – בחינת השערות אודות התוחלת של משתנה אקראי נורמלי בעל שונות לא ידועה. ומבחן F – בחינת השערות התלויות במספר פרמטרים. (לקוח מויקיפדיה) בסרטון, טום סקוט בודק האם ממשקי מוח-מחשב יכולים לפעול בסביבות קיצוניות.

אתם יכולים ללמוד כל דבר | אקדמיית קהאן

אקדמיית קהאן הוא ארגון אמריקאי שנוסד על ידי סלמן קהאן. ערוץ היוטיוב של אקדמיית קהאן מעלה שיעורים בנושאים שונים, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, היסטוריה, כלכלה ועוד נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 3,868,157 מנויים ו- 1,466,314,016 צפיות. לפי הסרטון הנוכחי כולנו נמצאים על אותו קו זינוק כשאנחנו נולדים וכל אחד יכול ללמוד כל דבר.

אקדמיית קהאן (khan academy) הוא ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 2006 על ידי סלמן קהאן במטרה לספק לכל אדם אפשרות לצפות בשיעורים מוקלטים, בנושאים מגוונים, בכל זמן ובכל מקום. באתר האינטרנט של אקדמיית קהאן קיימים כ-3,000 סרטונים בני 10 דקות בממוצע כל אחד, שעוסקים במגוון נושאי לימוד: מתמטיקה, היסטוריה, בריאות ורפואה, כלכלה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה, קוסמולוגיה, כימיה אורגנית, אזרחות אמריקאית, תולדות האמנות, מיקרו-כלכלה, מקרו-כלכלה ומדעי המחשב. הפרויקט נתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס וחברת גוגל. בשיעורים המוקלטים לא רואים פניו של קהאן. הצופה רואה מסך שחור המדמה לוח כיתה שעליו מסביר קהאן את השיעור באמצעות קולו תוך שהוא משרטט תרשימים באמצעות סמן עכבר ופותר תרגילים. בתי ספר בקליפורניה שהשתתפו בניסוי למידה על פי שיעוריו של קהאן, הפכו למעשה את היוצרות בין לימוד פרונטלי ושעורי בית: שעורי הבית הם צפייה בסרטונים של קהאן אודות חומר לימודי חדש ואילו בכיתה המורה רק עובר בין התלמידים הפותרים תרגילים ומסייע למתקשים. ביוזמת שנקר – בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, מכון דוידסון לחינוך מדעי ואיגוד האינטרנט הישראלי החל פרויקט של תרגום הסרטונים לעברית. (לקוח מויקיפדיה) לפי הסרטון הפעם, כולנו נמצאים על אותו קו זינוק כשאנחנו נולדים וכל אחד יכול ללמוד כל דבר.

קורס זריז | להתחיל להכיר את המוח שלכם | פסיכולוגיה #4

פסיכולוגיה – קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse הנו ערוץ יוטיוב חינוכי, מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 7,477,732 מנויים ו- 810,686,895 צפיות. בפרק הפסיכולוגיה הנוכחי האנק לוקח אותנו למסע קצר במסתרי המוח האנושי. כתבה: קת'לין ייל  תסריט: בלייק דה פסטינו  ייעוץ:  ד"ר רנג'יט בהגוואט   בימוי: ניקולס ג'קסינס ומייקל אראנדה גרפיקה:  Thought Café / תרגום לעברית: Ben Cale 

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה הוא תחום דעת במדעי החברה החוקר את התנהגותם של בני אדם יחידים ואת התהליכים המנטליים העוברים עליהם. מטרות הפסיכולוגיה הן לתאר, להסביר, לנבא ולשלוט על ההתנהגות. מקור השם "פסיכולוגיה" הוא ביוונית: "פסיכה"  – נפש, ו"לוגיה"  – תורה. העוסק בפסיכולוגיה, הוא בדרך כלל פסיכולוג. פסיכולוגיה היא מדע החוקר את ההתנהגות ואת הנפש, ובכללם את המודע ואת הלא-מודע, רגש וחשיבה. היא מהווה דיסציפלינה מדעית בעל טווח עצום של נושאים שונים, שבראייה הכוללת שלהם מנסה להבין את תכונותיו של המוח, ואת כל תופעות הלוואי שלה. בתור מדע במדעי החברה היא מנסה להבין יחידים וקבוצות על ידי ביסוס עקרונות כלליים, וחקירת מקרים יחידים. רבים רואים את תחילתה של הפסיכולוגיה כבר בתקופת יוון העתיקה בהגותם של סוקרטס, אפלטון, אריסטו והיפוקרטס בשאלות כמו מהות נפשו של האדם,מודעותו ודרכי התנהגותו. (לקוח מויקיפדיה)

 

 

 

קורס זריז | שאלות ותשובות על טעם וריח # 16

טעם וריח – קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse הנו ערוץ יוטיוב חינוכי, מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 7,477,732 מנויים ו- 810,686,895 צפיות. הסרטון הנוכחי מתמקד בקולטן הכימי בגופנו המעביר לנו את תחושות הטעם והריח.

חוש הטעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד לקליטת טעמי המזון ותחושתם, שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן מהמרקם, מ"קור" או "חום" (דוגמת החריפות שאינה טעם אלא תחושה). חוש הטעם תורם ליכולתם של בעלי חיים לשער את מידת התועלת שיכול הגוף להפיק מהמזון או הנזק שעלול להיגרם מצריכתו. תמהיל הטעמים של המזון מעובד במוח ומעורר תחושה של עונג,סיפוק או סלידה ואף בחילה. חוש הריח הוא היכולת להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר. החוש קיים בקרב בעלי חיים שחיים מעל המים, ובמים בקרב בעלי חיים החיים בתוך המים. בעלי חוליות חשים בריח באפיתל הרחה המצוי באף, ומעבדים אותו במערכת ההרחה. שני החושים טעם וריח, בנויים על כימורצפטורים (חלבון המצוי על קרום תא או בציטופלסמה). שני החושים תלויים בריכוזים של חומרים שמומסים בדרך כלל בנוזל. שניהם פועלים בדרך כלל בשילוב האחד עם השני, ומסייעים לזהות את טיב המזון, ולהימנע, לדוגמה, מאכילת מזון רעיל או מקולקל. כ־80% מטעמו של האוכל נקבע על ידי חוש הריח. (לקוח מויקיפדיה)

המדע של השמלה הזאת

SciShow הנו ערוץ יוטיוב המעלה סרטונים מדעיים, מנחי הערוץ הם האנק גרין המוכר גם מערוצי היוטיוב CrashCourse קראש קורס (קורס זריז) ו- Vlogbrothers ומיכאל אראנדה. נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 4,905,497 מנויים ו-836,832,944 צפיות. הסרטון הנוכחי עונה על השאלה – איך זה שאף אחד מאתנו לא ראה את השמלה שפורסמה ברשת באותו הצבע?

לא בכל יום מצליח מפגש בין אופנה למדע לעורר מחלוקת חריפה בכל רחבי העולם. הבלוגרית קתלין מקניל העלתה בטאמבלר את הצילום שנודע מאז בתור התיוג #TheDress (השמלה) – שבו נראית שמלת פסים שעוררה מחלוקת חריפה בחוג מכריה. המחלוקת התפשטה במהירות לכל הרשתות החברתיות, ואפילו ידוענים כמו טיילור סוויפט נכנסו לקלחת. "אני לא מבינה את הוויכוח המוזר הזה על השמלה ואני מרגישה שזו תחבולה באופן כלשהו. אני מבולבלת ומבוהלת. נ.ב. ברור שהיא בצבע כחול ושחור". הגולשים התחלקו במהירות לשני מחנות: מחנה הלבן וזהב ומחנה השחור וכחול – כאשר כל מחנה בטוח לחלוטין כי המחנה השני טועה לגמרי. אולם רון כריסלי, מנהל המרכז למחקר מדע קוגניטיבי באוניברסיטת סאסקס בבריטניה, מאמין כי הבעיה טמונה בעיקר בעובדה שכולם שכחו שמדובר באשליית צבע. מה שמתרחש עם השמלה המדוברת הוא שהעין שלך עושה אחד משני דברים: או שהיא מתעלמת מהכחול ולכן רואה לבן וזהב, או שהיא מתעלמת מהזהב וראה כחול ושחור. אבל מדוע שהעין שלך תשקר לך? (לקוח מכתבה שפורסמה בדה מרקר, 2015)

האם אנחנו משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו?

SciShow הנו ערוץ יוטיוב המעלה סרטונים מדעיים, מנחי הערוץ הם האנק גרין המוכר גם מערוצי היוטיוב CrashCourse קראש קורס (קורס זריז) ו- Vlogbrothers ומיכאל אראנדה. נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 4,905,497 מנויים ו-836,832,944 צפיות. הסרטון הנוכחי מנפץ את המיתוס לפיו אנחנו משתמשים רק ב- 10% מהמוח שלנו.

מוח הוא האיבר הראשי במערכת העצבים, המצוי בגופם של בעלי חיים מפותחים. הוא מבקר ומתאם את הפעילות של מערכות הגוף השונות. תפקידו של המוח הוא לקבל מידע ממערכות החוש, לעבד אותו, ולהשתמש בו על מנת לנהל את התנהגותו של בעל החיים המפותח. המוח הוא בבסיסו איבר לניתוב ועיבוד של מידע. הוא מקבל מידע חושי (קלט) על גירויים בסביבה ועל מצבן של מערכות הגוף, ומוציא פקודות (פלט) שמועברות לאיברי הגוף ומווסתות את פעילותם. צורת עיבוד המידע במוח מאפשרת לבעל החיים להתאים את עצמו לסביבה ולשפר את התגובות העתידיות לגירויים, בעזרת תהליכים של למידה. כאשר אורגניזם לומד דבר מה, ניתן למצוא ביטוי ללמידה זו בשינויים שונים החלים במוחו. המידע במוח ובמערכת העצבים עובר בעיקר באמצעות תקשורת בין תאים הנקראים תאי עצב או נוירונים, שהם רכיבי המפתח של מערכת העצבים. תהליכי העיבוד והולכת המידע במוח מבוססים על הקישוריות בין הנוירונים, אשר נפגשים זה עם זה בנקודות המכונות סינפסות. כל תא עצב יכול ליצור סינפסות עם עשרות עד אלפי תאי עצב אחרים, בהתאם למורכבות מערכת העצבים של בעל החיים. (לקוח מויקיפדיה) הפעם, בכמה אחוזים מהמוח שלנו אנחנו באמת משתמשים?

חנן קאסם: איך קפאין שומר אותנו ערים? | TED-Ed

Ted-Ed היא פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים. הסרטון הנוכחי על קפאין מועבר על ידי חנן קאסם ונוצר על ידי אדריאטיק אנימציה. תרגום לעברית: Ido Dekkers מבקרת: Sigal Tifferet

קפאין (Caffeine) הוא סם פסיכואקטיבי ממריץ ממשפחת הקסנטינים, המצוי בטבע בעיקר בפולי קפה, גואראנה, עשב המאטה והתה. קפאין נמצא במאכלים ומשקאות רבים, כמו שוקולד, קוקה קולה, תה, משקאות אנרגיה ועוד. בקפאין גם נעשה שימוש לא חוקי כחומר פסיכואקטיבי, כאשר הוא מעורב עם סמי רחוב כדוגמת מתאמפטמין וממריצים אחרים. קפאין נצרך מדי יום בכמויות קטנות על ידי מיליארדי אנשים, בעיקר במשקאות קפה ותה פעמים רבות על מנת לנצל את התכונות המעוררות של הקפאין. הקפאין חוסם קולטנים לאדנוזין, בתאי מערכת העצבים המרכזית וכן במערכות נוספות ברחבי הגוף. כאשר אדנוזין נקשר לתא עצב הוא מאט את פעילות התא. תהליך זה מתרחש, בין היתר, בזמן שינה. מולקולות הקפאין, הדומות לאדנוזין, נקשרות לאותם קולטנים אך לא גורמות להאטת פעילות התא. במקום זאת הקפאין חוסם את הקולטנים ומונע את פעילות האדנוזין. כתוצאה מכך הפעילות העצבית המוגברת גורמת לשיחרור ההורמון אפינפרין (אדרנלין), שבתורו גורם למספר תופעות כגון הגברת קצב הלב, עליית לחץ הדם, הגברת זרימת הדם לשרירים, הפחתת זרימת הדם לעור ולאיברים הפנימיים ושחרור גלוקוזה על ידי הכבד. (לקוח מויקיפדיה)

אליזבת' ווטרס: מיתוס המוח השמאלי מול הימני | TED-Ed

Ted-Ed היא פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים. בסרטון הפעם – המוח האנושי חצוי בבירור לצד שמאלי וימני אבל האם הצד השמאלי שולט בהיגיון והימני ביצירתיות? השיעור מועבר ע"י אליזבת' ווטרס /  בימוי: דניאל גריי   תרגום לעברית: Ido Dekkers / מבקרת: Sigal Tifferet

חתך אורכי חוצה את המוח הגדול במרכזו ומחלק אותו לשתי המיספרות, הימנית והשמאלית. המבנה של המוח הוא סימטרי ברובו, ואזורים מקבילים בשתי ההמיספרות לרוב אחראים על אותם תפקידים ומערכות. עם זאת, האנטומיה והקישוריות בתוך שתי ההמיספרות אינה זהה, וקיימת התמחות של כל המיספרה לתפקודים מסוימים, באופן שגם עשוי להשתנות מאדם לאדם. ההמיספרה השמאלית לרוב דומיננטית בפונקציות הקשורות לשפה, והימנית לרוב דומיננטית בהקשר של תפיסה מרחבית. עם זאת, חלוקה זו אינה נכונה לכלל האוכלוסייה, ובכל מקרה מדובר בהתמחות של המיספרה מסוימת ולא בהפרדה מוחלטת של התפקודים המוחיים בין ההמיספרות. רוב מערכות החוש והשליטה המוטורית במוח פועלות בצורה קונטרלטרלית, כלומר כך שצדו האחד של המוח אחראי על הצד הנגדי של הגוף. כך לדוגמה, האזורים המוטוריים בהמיספרה הימנית שולטים על שרירים בצדו השמאלי של הגוף, וקלט שמגיע מחלקו הימני של שדה הראייה עובר עיבוד בהמיספרה השמאלית של קליפת המוח. (לקוח מוקיפדיה)

מיה נקמולי: מה היה קורה אילו לא הייתם שותים מים? | TED-Ed

Ted-Ed היא פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים. והפעם – גוף האדם בנוי מ-55% עד 60% מים, איזה תפקיד יש למים בחיינו ומה כמות המים שאנחנו צריכים לצרוך כדי להישאר בריאים? השיעור מועבר על ידי מיה נקמולי / אנימציה: כריס בישופ / תרגום לעברית: Ido Dekkers מבקרת: Tal Dekkers

 

 

 

למה המציאות הווירטואלית מושלמת ליצירתיות

Nat and Friends נאט וחברים הנו ערוץ יוטיוב קטן אבל מעניין החוקר את טכנולוגיות חיי היום יום. בסרטונים של הערוץ ראיונות עם מהנדסים, חוקרים ומדענים. נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 205,744 מנויים ו- 29,438,877 צפיות.
הסרטון הנוכחי עוסק במציאות הווירטואלית.